מפריע לי… לא, לא בדיוק מפריע לי, מציק לי…. לא, לא ממש מציק לי… חבל לי, כן, חבל שהוא מזרחי.
אני רואה איך הבנים שלו מגנים עליו ומכריזים שוב ושוב על חפותו וחייבים להבין אותם, זה אבא שלהם. אבל פתאום חשבתי איך העמדה הזאת עשויה להשפיע על אמם ועל המצב שבטוח היא נמצאת בו, בין הפטיש והסדן, בין האש והגופרית, שהרי אם תעזוב אותו, תאבד גם אותם.
במחשבה שנייה, אולי גם לה תצא נחמה מסוימת מכל הדבר הזה והיא תיפתר ממנו לכמה שנים טובות?
היי אומי
את מחדדת לי את המחשבות, הן חלפו בראשי עד שקראתי אותך הבנתי עד כמה.
להתראות טובה
מודה לך טובה, לא יודעת תמיד איפה המחשבות נמצאות ואם הן בסדר …
הו, סוף סוף אני מצליחה להגיב בבלוגיה, דרך האקספלורר. מזל טוב לי.
בכל אופן, לי תמיד יש הרגשה שגילה קצב היא סןג של אישה מוכה. זו כל הזמן ההרגשה שלי. גם אם היא אינה מוכה פיזית, היא מוכה נפשית.
יש משהו בגילה קצב שמעורר בי אנטגוניזם.
היא משדרת הרבה טאטואים (בעברית תקנית טאוטים)מתחת לשטיח. היא מסכנה ובכל זת מצליחה לעצבן אותי מאוד
סליחה
גלית, אינני חושבת שמה שאת מתארת זה נדיר. יכול להיות שהרבה פעמים זה רק עוד יותר הופך אנשים מסומים לקרבנות אידיאליים יותר… נורא
יעל, את בטח צודקת….
האשה המוכה היא המדינה שלנו שאלה מנהיגיה !